למצוא עבודה באזור הדרום

אנו שומעים הרבה בכותרות על ראש עיריית ירוחם שהצליחה להפוך את העיר מאדומה לירוקה באמצעות עבודה עם הקהילות השונות בעיר ומובילי דעת קהל ונראה שהעיר מנסה להתאושש חזרה אל תוך חיים בריאותיים וכלכליים שפויים. אך המצב לא כך בכל המקומות בדרום – כמובן שישנם מקומות שמשגשגים יותר, בעיקר חקלאים שעובדים עם רשתות השיווק הגדולות או טוב מכך – חקלאים שכבר בסגר הראשון פתחו קו ישיר לצרכן והחלו למכור תוצרת חקלאית טרייה ישירות לביתו של הלקוח. וישנם מקומות קשים יותר כמו נתיבות לדוגמה שנחשבת לבירת האירועים של אזור הדרום, ענף שאולי הוא הנפגע הגדול ביותר ממשבר הקורונה. כאשר נעצרו האירועים לא מדובר רק במכה לבעלי האולמות שהפסיקו לייצר הכנסה אלא גם לכל התעשייה הנלווית החל ממלצרים וטבחים ועד לנותני שירותים נוספים כמו צלמי אירועים, מפיקי אירועים, שירותי בר או מגנטים ועוד.

נראה כי אם עסקים אלו מקבלים פטור מארנונה ומסתדרים מול בעל הבית בשכירות ומוציאים את עובדיהם לחל"ת אז אין להם בעיה לשרוד את התקופה, למעט מלאי שאולי התקלקל וכמובן שפרנסה בסיסית לבעלי העסק. ייתכן ואם המענקים מהמדינה היו מגיעים בזמן ולכל מי שמגיע לו הבעיה היתה פחות חמורה אך זה לא המצב בכל המקרים. יותר מכך יש כאלו שרואים בבנקים את אחת הבעיות המרכזיות בתקופה הנוכחית, במיוחד עבור בלעי עסקים שיש להם הלוואות גדולות שאותם הם צריכים להחזיר. כמובן שהבנקים לא לוקחים סיכון ולא מאשרים כמעט הלוואות חדשות במקרים בהם לא ברור הצפי חזרה לעבודה ואפשרות ההחזר, אך נראה שבחלק מהמקרים הם גם לא מקלים עם הלווים עצמם שנדרשים להמשיך להחזיר את הכספים. אך חזרה לנתיבות ששם נפגעו גם החנויות רחוב ועסקים נוספים שאינם רק בתחום האירועים הביקוש לעבודה עלה מ1200 איש לפני הקורונה ל7200 איש כיום. מדובר בקפיצה של פי 5.

ישנם מקומות אחרים כמו אשדוד שבהם נראה כי קיימת עלייה בביקוש לעובדים ועלייה בפרסום מודעות דרושים כמו לדוגמא בקרית גת שבה אנו רואים דרישה חזקה לעובדים גם בתחומי השירותים וגם בתחומים אחרים.